topBanner2

לייעוץ מקצועי

לייעוץ מקצועי צור קשר כעת

09-7440429
052-3524311

Invalid Input
Invalid Input
Invalid Input

מחלת מנייר

הרופא אמר שיש לי מנייר מה עלי לעשות? מה זה אומר? האם אפשר לצאת מזה?

מחלת מנייר מהי?

מחלת המנייר תוארה לראשונה ע"י פרוספר מנייר בשנת 1861. מחלה זו מתאפיינת באיכות שמיעה משתנה, טיניטון, התקפי וורטיגו לסירוגין אשר נחלשים עם הזמן וניסטגמוס (ניד עיניים בלתי רצוני) אשר עלול להימשך מספר שעות ובמקרים אחדים אף דיכאון.

המחלה מתפלגת באופן שווה בין המינים ובד"כ פורצת בעשור הרביעי עד השישי לחיים, למרות זאת ישנם דיווחים על ילדים (אפילו בגילאי 6) הסובלים ממנייר. ברוב המקרים הבעיה הינה חד צדדית, אך בכ-30% יכולה לפגוע בילטרלית, לכ- 15% מהמטופלים קיים פקטור גנטי.

במהלך המחלה עלול להתרחש תהליך ספונטני של הקלה בסימפטומים על פני תקופת זמן של מספר שנים ואף עשור.

כיצד מופיעה מחלת מנייר?

כיצד מחלה כזו מופיעה ומאין היא צצה לא לגמרי ברור עד כה, למרות שידוע שהצטלקויות של מערכת האוזן הפנימית בשל דלקות במבוך הפנימי של האוזן עלולות להוביל לדליפת נוזל אנדולימפתי. קרעים שנוצרים בין שתי רקמות פנימיות שבתוך התעלות (האנדולימפה והפרילימפה) גורמים לשחרור הנוזל האנדולימפתי ולשיתוק סיבי עצב הווסטיבולוקוכליארי.

תרומת התרופות למניעה וטיפול במחלה עדיין לא הוכחה למעט כדורים משתנים (המזרזים מתן שתן) ובטאהיסטין אך גם זה לא אצל כל החולים.

ישנם מחלות רבות נוספות שהאבחנה שלהם דומה למנייר כגון: וורטיגו אפידמי, וורטיגו על רקע ווסקולרי, ליקוי ווסטיבולרי תנוחתי ועוד. לכן רצוי לגשת למומחה שראה מספיק חולים כדי שיאבחן ואף יחל בטיפול הנכון.

מה חשים החולים בעת מחלת מנייר?

החולים מתלוננים על הרגשת "אוזן מלאה" או פקוקה, ירידה בשמיעה, היווצרות והגברת טיניטון (ציפצופים) כאשר בעקבותיהם יגיעו התקפי וורטיגו סיבוביים, מתח בשרירים ואי יציבות עד נפילה. ניסטגמוס, בחילה ולעיתים הקאה שלשולים וחוורון יכולים ללוות התקפים. מטופלים מדווחים שהדבר המפריע ביותר הינו הופעת הוורטיגו, חוסר היכולת לחזות את ההתקף הבא ובכך חוסר האפשרות למצוא מקום בטוח, ולאחריו איבוד השמיעה.

מטרות לטיפול במחלת המנייר

ישנן 4 מטרות עיקריות בטיפול בעת מחלת מנייר:

  • טיפול בהתקפים החריפים
  • ניסיון למנוע התקפים עתידיים
  • לשפר ו\או לשמר את התפקודים השמיעתיים והוסטיבולריים
  • מניעת מנייר דו צדדי (כדי שלא ימשיך להתפתח)
מהו אופן הטיפול במחלת המנייר?

קיים בלבול וחוסר אחידות בספרות המקצועית לגבי מהו הטיפול הנכון, מה לפני מה ובאיזה מינונים? מה עושה הפיזיותרפיה הוסטיבולרית לאנשים עם מנייר ומה לגבי תזונה? לגבי השלב של התקפים אקוטיים: מטופלים חייבים להיות מודרכים לגבי ההתקפים האקוטיים וקיימת חשיבות גדולה במתן הסבר על מהלך המחלה והדרכה לתשומת לב לגבי סימפטומים הקיימים ואלו הנוספים אם יופיעו בהמשך.

אז מה עליך לדעת?
  • ההתקפים האקוטיים עוברים מעצמם תוך מספר שעות (נדיר פחות משעה או יותר מיום) בצורה הדרגתית די קבועה.
  • בזמן ורטיגו חמור וחוסר יציבות פוסטורלי המטופלים מודרכים לשבת או לשכב במטרה למנוע נפילות.
  • תנועות ראש או שינויים פתאומיים במיקום הראש אסורים כדי למנוע ורטיגו פוסטורלי. רעש ותנועה מול העיניים כמו באירוע.
  •  מומלץ להימנע ולמצוא חדר שקט אפילו מעט חשוך "עד עבור זעם".
  • בזמן הבחילה ניתן לקחת תרופות להורדת הסימפטומים לאחר התייעצות עם רופא.
השלב הכרוני של המחלה מנייר

הטיפול בשלב זה נועד להוריד את תדירות ההתקפים ולשמר את יכולת השמיעה הקיימת בלי לגרום לטיניטון. בשלב זה היינו רוצים לשפר את המערכת הווסטיבולרית לרמה גבוהה יותר במידה וזו נפגעה. כמו כן אחת המטרות החשובות הינה להוריד את מתח השרירים והפציות אשר יכול להיות זרז להתקף הבא.

אין עדיין טיפול אפקטיבי אחד למחלה, יחד עם זאת מאמינים חלק מהחוקרים שדיאטה דלת מלח, מים, אלכוהול, ניקוטין וקפאין חשובה. טיפול במשתנים ובטאהיסטין הוכח כמועיל ומומלץ כתרופת בחירה ראשונה ויש ליטול אותו לאורך 5-12 חודשים, יעילותו הוכחה לטיפול בורטיגו בלבד ולא באיבוד השמיעה.

מטופלים אחדים זקוקים לעזרה בהפחתת החרדה הנובעת מחוסר השליטה העז שנבע מהתקפי העבר ורצוי טיפול פסיכותרפי או אפילו מתן בנזודיאזיפינים לאחר ייעוץ עם רופא. התאמת אביזרי שמיעה יהיה שלב מאוחר יותר כאשר לא יהיו התקפים תכופים.

 

לסיכום: בעת ההתקף האקוטי של מנייר אין לבצע התערבות פיזיקלית פרט לבדיקה, משום שהמערכת מגורה מאד וכל תנועה תחריף את המצב.

לאחר יומיים מעת ההתקף רצוי לשוב לבדוק ובמידה וקיים ליקוי, לאמן את המערכת בתרגול המיצב את שיווי המשקל מהגוף ותרגול המייצב את המבט.

את הבדיקה יש לבצע בעדינות ובהתחשבות רבה תוך מבט המטופל לפנים במצב סטטי כאשר משקפים אינפרה אדומות על ראשו ואת אותה הבדיקה יש לבצע תוך תנועת הראש של המטופל מצד לצד. הימצאות ניסתגמוס, הכוון והעוצמה הינם בעלי חשיבות עליונה לאבחון הבעייה. טיפולי סתגלתנות על המטה המתהפכת, או על הכסא המסתובב הינם חלק מהטיפול במקרים בהם הגענו לאיזון ובכדי לשמור עליו. המטרה לשפר את יכולת התפקוד של העצב הפגוע ויצירת מעקפים דרך המערכת המרכזית.

Share