האם תנוחת השינה, קשיחות המזרן וגובה הכרית משפיעים על הוורטיגו-BPPV  ?

סובלים מחוסר שיווי משקל וסחרחורת?
עזרו לעצמכם עכשיו!
צרו קשר בטלפון 03-7445050
או דרך הווטסאפ

לייעוץ מקצועי צרו קשר כעת

03-7445050

ד"ר עוז צור פיזיותרפיסט מומחה באבחון וטיפול בבעיות סחרחורת
ד"ר עוז צור פיזיותרפיסט מומחה באבחון וטיפול בבעיות סחרחורת, חוסר שיווי משקל וכאבים

מחקר חדש בוחן את הקשר בין הרגלי השינה לבין הצד שבו מופיעה סחרחורת תנוחתית
סקירת מחקר ופרשנות קלינית | ד"ר עוז צור, PhD, פיזיותרפיסט

מדוע חשוב לבדוק את הקשר בין שינה לסחרחורת?

סחרחורת תנוחתית התקפית שפירה (Benign Paroxysmal Positional Vertigo – BPPV) היא אחת הסיבות השכיחות לסחרחורת סיבובית (ורטיגו).
היא מופיעה בזמן שכיבה, התהפכות במיטה, קימה או הטיית הראש לאחור.
ההפרעה נגרמת כאשר חלקיקי סידן זעירים (אוטוקוניה) מתנתקים ממקומם באוזן הפנימית וחודרים לאחת התעלות החצי-קשתיות.
תנועתם בתעלה יוצרת גירוי בלתי תקין המתבטא בסחרחורת ובתנועות עיניים אופייניות (ניסטגמוס).
מחקרים קודמים מצאו קשר בין צד השינה המועדף לבין האוזן שבה מתפתח BPPV.
מחקר חדש של William משנת 2026 בחן האם גם קשיחות המזרן וגובה הראש בזמן השינה קשורים לצד הפגוע.

כיצד נערך המחקר?

המחקר נערך בהודו וכלל 84 מטופלים עם BPPV אידיופתי, בגיל ממוצע של 52.4 שנים.
אצל 70 מטופלים (83.3%) נמצאה מעורבות של התעלה האחורית, ואצל 14 (16.7%) מעורבות של התעלה האופקית מהסוג הגיאוטרופי.
האבחון התבסס על בדיקות Dix-Hallpike ו-Supine Roll Test.
החוקרים בדקו את:

  • תנוחת השינה המועדפת
  • קשיחות המזרן
  • וזווית הגבהת הראש

באמצעות שאלונים הדמיית תנוחת השינה במרפאה ואימות באמצעות תצלומים או מדידות בבית.

מה היו הממצאים המרכזיים?

  1. קשר בין צד השינה לאוזן הפגועה

מתוך 56 מתוך 70 מטופלים שישנו על הצד (80%) נמצאה התאמה בין צד השינה לאוזן הפגועה.
אצל הישנים על צד ימין נמצאה התאמה של 81.8%, ואצל הישנים על צד שמאל – 76.9%.

  1. השפעת קשיחות המזרן

אצל מטופלים שישנו על מזרנים קשים נמצאו סיכויים גבוהים פי 3.24 להתאמה בין צד השינה לאוזן הפגועה, לעומת הישנים על מזרנים רכים יותר (p=0.013).

  1. השפעת גובה הראש

הגבהת ראש הנמוכה מ-15 מעלות נמצאה קשורה לסיכויים גבוהים פי 2.91 להתאמה בין צד השינה לאוזן הפגועה, לעומת הגבהה של 15 מעלות ומעלה (p=0.029).
חשוב להדגיש: נתונים אלה מתייחסים להתאמה בין הצדדים אצל אנשים שכבר סובלים מוורטיגו – BPPV, ולא לסיכון לפתח את ההפרעה.

כיצד ניתן להסביר את הממצאים?

החוקרים מציעים הסבר ביומכני המבוסס על השפעת כוח הכבידה.
במהלך שכיבה ממושכת על צד מסוים, מנח הראש עשוי להשפיע על תנועת חלקיקי האוטוקוניה ועל נטייתם להיכנס לתעלות החצי־קשתיות.
מזרן קשיח עשוי להשפיע על זווית הראש והצוואר ביחס למשטח השינה, בעוד שמזרן רך מתאים את עצמו למבנה הגוף.
גם גובה הכרית משנה את הזווית המרחבית של התעלות ביחס לכוח הכבידה.
זהו הסבר אפשרי לממצאים, אך מנגנון זה לא נמדד ישירות במחקר.

מה המשמעות למטופלים?

האם כדאי להחליף מזרן, להגביה כרית או להימנע משינה על צד מסוים?
בשלב זה אין הצדקה להמלצה גורפת כזאת.
המחקר לא כלל אנשים ללא וורטיגו- BPPV, לא בדק האם שינוי תנוחת השינה מונע את הופעת ההפרעה ולא בחן האם שינוי גובה הכרית מפחית הישנויות.
כמו כן, תנוחת השינה הוערכה בעיקר באמצעות דיווח המטופלים, ולא באמצעות ניטור רציף של תנועות הראש במהלך הלילה.
לכן, הממצאים מעוררים עניין, אך אינם מוכיחים קשר סיבתי.

מבט מהמרפאה – ד"ר עוז צור פרשנות קלינית

במסגרת האבחון של מטופלים הסובלים מ-BPPV, יש חשיבות להבנת התנוחות המעוררות את הסחרחורת, לרבות התהפכות במיטה והצד שאליו המטופל נוהג להסתובב.
עם זאת, הצד שעליו אדם ישן אינו קובע בהכרח איזו אוזן נפגעה או עלולה להיפגע.
אבחון מדויק מחייב בדיקה של תגובת מערכת שיווי המשקל לשינויים במנח הראש, זיהוי כיוון הניסתגמוס ומאפייניו, וקביעת התעלה המעורבת.
בהתאם לממצאים נבחר התמרון הטיפולי המתאים.
המחקר מוסיף ממד מעניין להבנת הקשר בין הרגלי השינה לבין BPPV, אך אינו משנה בשלב זה את עקרונות האבחון והטיפול המקובלים.

לסיכום

המחקר מצביע על קשר בין תנוחת השינה המועדפת, קשיחות המזרן וגובה הראש לבין הצד שבו מופיעה סחרחורת תנוחתית מסוג BPPV.
עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים כדי לקבוע האם שינוי הרגלי השינה עשוי למנוע את ההפרעה או להפחית הישנויות.
המסר החשוב למטופלים: אין צורך לשנות את תנוחת השינה או את המזרן על סמך מחקר זה בלבד.
כאשר מופיעה סחרחורת תנוחתית, חשוב לבצע אבחון וסטיבולרי מדויק ולהתאים את הטיפול לתעלה ולאוזן המעורבות.
האבחון כולל בדיקות השכבה לאחור או לצדדים תוך התבוננות בתנועות העיניים, במטרה לזהות את כיוון הניסטגמוס ומאפייניו.
הפעולה אינה אגרסיבית ואינה מחייבת תנועה מהירה במיוחד כדי להגיע לתוצאות הרצויות.

מקור המחקר:
William R. (2026). Impact of Sleeping Surface Characteristics and Head Elevation on Affected Canal Lateralization in Idiopathic Benign Paroxysmal Positional Vertigo: A Cross-Sectional Ergonomic Analysis. כתב יד מחקרי.

ד"ר עוז צור, PhD, פיזיותרפיסט
המרכז הישראלי לסחרחורת, הפרעות שיווי משקל וכאב
טלפון: 03-7445050

שתף באמצעות: