מחלת מנייר
סובלים מחוסר שיווי משקל וסחרחורת?
עזרו לעצמכם עכשיו!
צרו קשר בטלפון 052-3524311
או דרך הווטסאפ
לייעוץ מקצועי צרו קשר כעת
03-7445050
ד"ר עוז צור פיזיותרפיסט מומחה באבחון וטיפול בבעיות סחרחורת, חוסר שיווי משקל וכאבים
הצטרף לניוזלטר
הרופא אמר שיש לי מחלת מנייר, מה עלי לעשות? מה זה אומר? האם אפשר לצאת מזה?
מחלת מנייר מהי?
מחלת מנייר תוארה לראשונה ע"י ד"ר פרוספר מנייר ((Dr. Prosper Menier's בשנת 1861. מחלה זו מתאפיינת באיכות שמיעה משתנה, טיניטון, התקפי סחרחורת מסוג ורטיגו וניסטגמוס (ניד עיניים בלתי רצוני) אשר עלולים להימשך מספר שעות ובמקרים אחדים עלול להוביל לתופעות כגון דיכאון.
המחלה מתפלגת באופן שווה בין המינים ובד"כ פורצת בעשור הרביעי עד השישי לחיים, למרות זאת ישנם דיווחים על ילדים (אפילו בגילאי 6) הסובלים ממחלת מנייר. ברוב המקרים הבעיה הינה חד צדדית, אך בכ-30% יכולה לפגוע בשני הצדדים. לכ- 15% מהמטופלים קיים פקטור גנטי.
במהלך המחלה עלול להתרחש תהליך ספונטני של הקלה בסימפטומים על פני תקופת זמן של מספר שנים ואף עשור.
מה גורם למחלת מנייר?
המנגנון שמוביל להופעת המחלה ומאין היא צצה לא לגמרי ברור עד כה. ההשערה היא שמדובר בעודף נוזלים במערכת הוסטיבולרית שנמצאת באוזן הפנימית אך המקור לעודף זה עדיין לא מובן במלואו.
ישנן מחלות רבות נוספות שהאבחנה שלהם דומה בחלקה למחלת מנייר כגון: וורטיגו אפידמי, וורטיגו על רקע ווסקולרי, ליקוי ווסטיבולרי תנוחתי ועוד. הטיפול שונה בכל תופעה ולכן רצוי לגשת למומחה שראה מספיק חולים כדי שיאבחן ואף יחל בטיפול הנכון.
מה חשים החולים בעת מחלת מנייר?
החולים מתלוננים על הרגשת "אוזן מלאה" או פקוקה, ירידה בשמיעה, היווצרות והגברת טיניטון (ציפצופים) כאשר בעקבותיהם יגיעו התקפי וורטיגו סיבוביים, מתח בשרירים ואי יציבות עד נפילה. ניסטגמוס, בחילה ולעיתים הקאה שלשולים וחיוורון יכולים ללוות את ההתקפים. מטופלים מדווחים שהדבר המפריע ביותר במחלת מנייר הינו הופעת הוורטיגו, חוסר היכולת לחזות את ההתקף הבא ולכן פחד או חרדה מההתקף הבא ובכך חוסר האפשרות למצוא מקום בטוח, הימנעות מהתרחקות מהבית וכן תחושת איבוד השמיעה המגיעה אחרי או תוך כדי ההתקף.
מטרות לטיפול במחלת המנייר
ישנן 4 מטרות עיקריות בטיפול בעת מחלת מנייר:
- טיפול בהתקפים החריפים
- ניסיון למנוע התקפים עתידיים
- לשפר ו\או לשמר את התפקודים השמיעתיים והוסטיבולריים
- מניעת מחלת מנייר דו צדדי (כדי שלא ימשיך להתפתח)
מהו אופן הטיפול במחלה – בשלב האקוטי (חריף)?
קיים בלבול וחוסר אחידות בספרות המקצועית לגבי מהו הטיפול הנכון, מה לפני מה ובאיזה מינונים? מה עושה הפיזיותרפיה הוסטיבולרית לאנשים עם מחלת מנייר ומה לגבי תזונה? בשלב ההתקפים האקוטיים: מטופלים חייבים להיות מודרכים לגבי ההתקפים האקוטיים וקיימת חשיבות גדולה במתן הסבר על מהלך המחלה והדרכה לתשומת לב לגבי סימפטומים הקיימים ואלו הנוספים אם יופיעו בהמשך.
טיפול תרופתי: תרומת התרופות למניעה וטיפול במחלת מנייר עדיין לא הוכחה למעט כדורים משתנים (המזרזים מתן שתן והוצאת נוזלים) ובטאהיסטין, אך גם זה לא אצל כל החולים.
אז מה עליך לדעת?
- ההתקפים האקוטיים עוברים מעצמם תוך מספר שעות (נדיר פחות משעה או יותר מיום) בצורה הדרגתית די קבועה.
- בזמן ורטיגו חמור וחוסר יציבות פוסטורלית, המטופלים מודרכים לשבת או לשכב במטרה למנוע נפילות.
- בזמן התקף מומלץ להימנע מתנועות ראש או שינויים פתאומיים במיקום הראש כדי למנוע ורטיגו פוסטורלי.
- מומלץ להפחית גירויים ולמצוא חדר שקט אפילו מעט חשוך "עד עבור זעם".
- בזמן הבחילה ניתן לקחת תרופות להורדת הסימפטומים לאחר התייעצות עם רופא.
השלב הכרוני של מחלת מנייר
הטיפול בשלב זה נועד להוריד את תדירות ההתקפים ולשמר את יכולת השמיעה הקיימת בלי לגרום לטיניטון. בשלב זה היינו רוצים לשפר את תפקוד המערכת הווסטיבולרית לרמה גבוהה יותר במידה וזו נפגעה. כמו כן אחת המטרות החשובות הינה להוריד את מתח השרירים והפציות אשר עלול להיות זרז להתקף הבא.
כדי לראות מה אנחנו עושים במרכז הישראלי לטיפול בסחרחורת לחצו כאן
מהו אופן הטיפול במחלת מנייר – בשלב הכרוני?
אין עדיין טיפול אפקטיבי אחד למחלת מנייר, יחד עם זאת מאמינים חלק מהחוקרים שדיאטה דלת מלח, מים, אלכוהול, ניקוטין וקפאין חשובה. טיפול במשתנים ובטאהיסטין הוכח כמועיל ומומלץ כתרופת בחירה ראשונה ויש ליטול אותו לאורך 5-12 חודשים, יעילותו הוכחה לטיפול בורטיגו בלבד ולא באיבוד השמיעה.
מטופלים אחדים זקוקים לעזרה בהפחתת החרדה הנובעת מחוסר השליטה העז שנבע מהתקפי העבר ורצוי טיפול פסיכותרפי או אפילו מתן בנזודיאזיפינים לאחר ייעוץ עם רופא. התאמת אביזרי שמיעה יהיה שלב מאוחר יותר כאשר לא יהיו התקפים תכופים.
לסיכום: בעת ההתקף האקוטי של מחלת מנייר אין לבצע התערבות פיזיקלית פרט לבדיקה וגם היא מוגבלת ביכולת ביצועה המלא, משום שהמערכת מגורה מאד וכל תנועה תחריף את המצב.
לאחר יומיים מעת ההתקף רצוי לשוב לבדוק ובמידה וקיים ליקוי, לאמן את המערכת בתרגול המיצב את שיווי המשקל מהגוף ותרגול המייצב את המבט.
את הבדיקה יש לבצע בעדינות ובהתחשבות רבה תוך שימוש במשקפי בדיקה ובטכנולוגיות מתקדמות. הימצאות ניסתגמוס, הכוון של הניד והעוצמה הינם בעלי חשיבות עליונה לאבחון הבעיה. גישת צור באלאנס לשיפור שיווי המשקל הגופני, הפיזי והרגשי חשובים במידה שווה ומשגים בדרכים שונות ממטופל אחד למשנהו. טיפולי סתגלתנות על המטה המתהפכת, או על הכסא המסתובב הינם חלק מהטיפול במקרים בהם הגענו לאיזון ובכדי לשמור עליו. המטרה לשפר את יכולת התפקוד של העצב הפגוע ויצירת פיצוי בעזרת מעקפים דרך המערכת המרכזית, כדי לדחות את ההתקף הבא ולהקטינו למידה זעירה.
שתף באמצעות: