האבחנה היא קלינית ומתבססת על קריטריונים של האגודה הבינלאומית לסחרחורת והפרעות שיווי משקל (Bárány Society) לרוב אין ממצא פתולוגי בבדיקות הדמיה או בדיקות וסטיבולריות שגרתיות.
מה פירוש השם של התופעה ובמה היא מתאפיינת?
סחרחורת מתמשכת תפיסתית-יציבתית (Persistent Postural-Perceptual Dizziness – PPPD)
היא הפרעה נוירו-אוטולוגית כרונית המתאפיינת בתחושת סחרחורת, חוסר יציבות או ערפול בתוך הראש שאינו סיבובי, הנמשך לאורך זמן ומשפיע על התפקוד היומיומי.
PPPD היא הפרעה כרונית שכיחה יחסית, הפוגעת באיכות החיים אך ניתנת לשיפור משמעותי באמצעות טיפול מותאם.
הבנת המרכיב התפיסתי, הוסטיבולרי והרגשי של ההפרעה חיונית להתערבות טיפולית יעילה.
מהם המאפיינים העיקריים של התופעה?
- תחושת סחרחורת מתמשכת או חוסר יציבות (לא ורטיגו סיבובי)
- החמרה במצבים של:
- עמידה או הליכה
- תנועות גוף או ראש
- חשיפה לגירויים חזותיים מורכבים (כגון קניונים, מסכים, תנועה בסביבה עמוסה ויזואלית)
- התסמינים קיימים ברוב הימים ונמשכים לפחות 3 חודשים
האם מכירים גורמים וטריגרים המחמירים את תופעת PPPD?
PPPD עלול להתפתח לאחר אירוע חד שקשור למערכת שיווי המשקל, הלימבית, כגון:
- ורטיגו פריפרי BPPV
- דלקת של העצב הוסטיבולרי
- מיגרנה וסטיבולרית
- זעזוע מוח TBI
- אירועי חרדה או סטרס משמעותי
מקובל לחשוב שלאחר שהאירוע חלף, מערכת שיווי המשקל לא חזרה לתפקוד תקין.
ואז עלולה להתפתח הסתגלות לא יעילה הכוללת תלות יתר בקלט חזותי, נוקשות יציבתית,
חוסר גמישות מעבר מאסטרטגית יציבה אחת לשנייה ולעיתים גם מרכיבים של חרדה.
איך מטפלים בבעיית PPPD?
הטיפול ב-PPPD הוא רב-תחומי וכולל:
- שיקום וסטיבולרי (VRT): חשיפה הדרגתית לתנועה ולגירויים חזותיים ושיפור שליטה יציבתית, מתן ביטחון ושליטה בגוף, כי הרבה פעמים התחושה כאילו הגוף "בגד" בנו.
- במרכז הישראלי לטיפול בסחרחורת משתמשים בגישת "צור באלאנס" המשלבת בנוסף לשיקום הוסטיבולרי הקלאסי, התייחסות למרכיבים הרגשיים, (לעיתים קרובות, אינטק של פסיכותרפיסטית כחלק מהאבחון הכולל), תרגול מותאם ומשתנה במינוני התרגול, במרקמים הוויזואליים, על כיסא מסתובב או מטה מתהפכת, הכול בהתאם לסיפור החולה, כמו כן נעזרים במערכת בי באלאנס לתרגול מרחוק מותאם אישית עם אלפי תרגילים המשתנים “on the fly”.
- טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT): התמודדות עם הימנעות, חרדה ודפוסי חשיבה לא מסתגלים. טיפול שהוא קצר מועד בעיקרון אבל לפעמים הוא מוביל לבעיות עמוקות יותר הלוקחות יותר זמן.
- במקרים מסוימים – טיפול תרופתי, לרוב מסוג של נוגדי דיכאון ממשפחת SSRI/SNRI)).
מה ידוע עד כה בספרות המקצועית לגבי הטיפולים היעילים ביותר בתופעה?
הספרות המקצועית תומכת ביעילותם של שיקום וסטיבולרי (VRT) וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) בטיפול בסחרחורת מתמשכת תפיסתית-יציבתית (PPPD) עם זאת, קיים מחסור במחקרים המשווים באופן ישיר בין שתי ההתערבויות כטיפולים בודדים, דבר המקשה על קביעת סטנדרט טיפולי אחיד. כל אחת מההתערבויות בנפרד הדגימה שיפור מובהק סטטיסטית ובעל חשיבות קלינית במדדי איכות החיים. כלומר, הן CBT והן VRT מהוות אפשרויות טיפול יעילות עבור אוכלוסייה זו.
לסיכום: מתוך ניסיון שלנו במרכז השילוב בין הטיפול הרגשי, המנסה לעזור למטופלים להתבונן בטריגרים המובילים בלי מודע להחרפת הסימפטומים ובין הטיפול הפיזיותרפי המציע ומתרגל את הכלים המאפשרים לאזן, לכייל את המערכות הסנסוריות, הוא הפתרון היעיל ביותר, קצר ביותר להגיע לתוצאות הרצויות ביותר בזמן הקצר ביותר.